יוני טסקר

יוני טסקר

טייל ונווד מושבע

ללכת בין יופי לקודש בין שלושת הזרמים הנוצרים של ירושלים

להגיע לירושלים כתייר יכול להיות מאוד מתסכל, מצד אחד יש מולך עיר עם היסטוריה של שלושת אלפים שנה, שמרכזת את שלושת הדתות המרכזיות של העולם המודרני; יהדות, אסלאם ונצרות . מה שמוביל לאתרים קדושים, כנסיות, בתי כנסת ומסגדים מהגדולים והחשובים בעולם, ובנוסף לכך יש בעיר מוזיאונים, שווקים, טבע, נוף, צבעים וצלילים שייחודיים רק לה.

ואז עולה לה השאלה הגדולה. איפה מתחילים? מה חשוב להספיק? מה לא הייתי רוצה לפספס? ואלו באמת שאלות קשות לתייר הממוצע ואפילו לישראלי התל אביבי שיגיע לביקור אחת לכמה זמן בירושלים.
לטעמי מי שרוצה לטעום מהיופי של ירושלים, צריך לשאוף לשילובים. לשלב בין תצפית עם נוף להליכה בין שבילים צרים, בין ביקור בכנסיות קתוליות גדולות הממדים לכנסיות אורתודוקסית הצפופות ומלאות מיסטיקה של נרות וציורים, בין חילוניות של חיי היומיום לטקסים דתיים שמנוהלים זה מאות שנים.

אז המסלול שאני הכי נהנה להתחיל בו הוא במצפה רחבעם שנמצא על הר הזיתים וצופה לכיוון מערב, שם אפשר לראות את העיר העתיקה מזווית שהרבה ישראלים לא מכירים, תצפית שרואה את את העיר העתיקה ומאחוריה נפרסת ירושלים המודרנית. וזה המקום להיכנס לנעליים של הנוצרי, שעוקב אחרי מסעו האחרון של ישוע בירושלים, בשבוע לפני הצליבה שלו, כאשר הוא מגיע לירושלים מכיוון יריחו, לאחר שהוטבל בנהר הירדן, והוא מגיע כמשיח, צופה על העיר העתיקה, ומתבונן בכל היופי של בית המקדש שממקום מולו.
לאחר נשימה עמוקה של אוויר פסגות, נמשיך לכיוון כנסיית דומינוס פלוייט, כנסיית הדמעה, שם הכנסייה מנציח אירוע בסיפורו של ישוע, בו הוא מנבא בעצב את חורבן בית המקדש, ועל כן אנטוניו ברלוצי, אדריכל מדהים שעיצב הרבה כנסיות ברחבי הארץ, עיצב את ראש הכנסייה בכיפה אשר מעוצבת בצורת דמעה, ולהבדיל רוב הכנסיות בעולם אשר פונות לכיוון מזרח, הכנסייה הזאת פונה לכיוון מערב, מה שמעניק מבט מהפנט על העיר דרך חלון הכנסייה.

כמובן שאי אפשר להתהלך לכנסייה מבלי לעבור ליד גולת הכותרת של הר הזיתים לעולם היהודי, והיא שמדובר על בית הקברות העתיק ביותר בעולם, שמתפקד ברצף מתקופת בית ראשון עד כיום כבית קברות פעיל ליהודים כבר מעל שלושת אלפים שנה. כאתר תיירותי, אין סיבה לעבור בין הקברים של ההר, בעיקר משום שבתי הקברות היהודיים לא נוטים להתהדר ביופי וחן אלא בפשטות ובצניעות.
התחנה הבאה היא כנסית קבר מרים, נותנת לנו הזדמנות לראות הצצה לסגנון אחר של הנצרות, והיא הנצרות האורתודוקסית-יוונית, למי שמתבלבל בין קתולים לאורתודוקסים בנצרות, מדובר על פיצול בעולם הנוצרי אי שם בתקופת ימי הביניים, בין מזרח אירופה (רוסיה, יוון, בולגריה, תורכיה של היום) ומערב אירופה (צרפת, גרמניה, ספרד, אנגליה, איטליה). במזרח היו האורתודוקסים, והם פיתחו לעצמם דרכים שונות ואולי פחות מוכרות לעולם המערבי לקיום אמונתם הנוצרית.

רק להיכנס בשקט, לשוטט עם העיניים, להריח את הנרות הדולקים, לחוות את עוצמת המקום שמשמש לנוצרים מקום לתפילה כבר מהמאה ה5, צורבת בי תחושה של צמרמורת והתפעלות ובעיקר תחושת הבנה עמוקה של מה זה אומר להיות מאמין נוצרי-אורתודוקסי.

מכאן נחצה את נחל קדרון ואנחנו נעלה לכיוון העיר העתיקה, ולשער האריות, שהוא הכניסה לרובע המוסלמי של העיר העתיקה ואחת הכניסות הראשיות למתחם הר הבית. הכניסה להר הבית מהרובע המוסלמי היא רק למוסלמים, ואילו לשאר הדתות יש כניסה מכיוון הרובע היהודי ליד הכותל (הכניסה פתוחה בשעות מסוימות ולכן צריך לבדוק שעות כניסה לפני שרוצים לבקר בהר הבית).

נחצה את רחוב הויה דולורוזה, שקרוי על שם מסע הייסורים שישוע הלך בדרכו האחרונה ממקום בו שפטו אותו אל עבר גבעת הגולגותא, מקום הצליבה ולידו מקום קבורתו ותחייתו. ונגיע אל אחד הרחובות הצבעוניים ביותר שיש לעיר העתיקה להציעה, רחוב הוואדי, עם חנויות תכשיטים ומזכרות, דוכני אוכל רחוב שיוצרים אווירת שוק, ונשים ממזרח ירושלים שיושבות על הרחוב ומוכרות מכל הבא ליד. אני באופן אישי אוהב להגיע לשם בחודשי האביב, אז הן מוכרות עלי גפן צעירים טריים, ולקנות לבית שקית גדולה של עלי גפן, בשביל להכין בבית תבשילים עם ניחוחות של ירושלים.

רחוב הוואדי מזמן גם מגוון של אוכל רחוב, חנויות ומסעדות מקומיות, כך שזהו מקום מצוין לעשות הפסקה לארוחה באמצע הטיול שלנו לפני שיוצאים מהעיר העתיקה.
נפנה ימינה לכיוון שער שכם, ונצא מהעיר העתיקה לכיוון "גן הקבר" שנמצא מצפון לעיר העתיקה, בשביל לחוות משהו אחר שצץ בעולם הנוצרי והוא הזרם הפרוטסטנטי. זרם "מודרני" שהתחיל בגרמניה של המאה ה16, שהתנגד לכוח שיש לכנסיה הקתולית בין אם בכסף או בעוצמה פוליטית, ורוצה לקיים את הנצרות בצורה יותר פשוטה, קצת כמו בחזרה למקורות אך עדיין להשאיר את המודרניזציה ומוסר האדם במרכז האמונה הדתית, לכן כיום ניתן למצוא את הכנסייה הפרוטסטנטית פורחת במדינות מערביות כגון אנגליה, ארה"ב, גרמניה, שוודיה, דנמרק.

בגן הקבר נמצא מקום פסטורלי, שמציין מקום אחר לקבורתו ותחייתו של ישוע, אבל בעיקר נמצא סגנון אחר של טקסים ומנהגים, משהו יותר הרמוני, שמעניק תחושת שלווה של חיבור דתי אל האל דרך שירה ותפילה משותפת. כשאני עברתי שם בפעם הראשונה פשוט ישבתי לי על ספסל וניסיתי לספוג את הריח הרענן של הפרחים ולתת למחשבות לצוף ולעבד את החוויה והניגודיות שבין מתחם הגן לעומת העיר העתיקה, הצפופה והסואנת שנמצאת מרחק עשר דקות הליכה ממני.

כאן אני אסיים את היום שלי עם כוס מיץ סחוט טרי באחד החנויות הנמצאות ברחוב שכם שמוביל בחזרה לעיר העתיקה ואמתין למונית שתוביל אותי בחזרה למכונית שלי שמחכה לי על הר הזיתים, רק בשביל שאני אוכל לתפוס לעצמי רגע לפני שאני מתניע את הרכב ונוסע הביתה להביט שוב מהר הזיתים, אל עבר השקיעה שמוצאת בעיר עתיקה, מיסטית ומרתקת שמביאה לתוכה אלפי נוצרים על בסיס יומי כל אחד בדרכו ואמתנו שלו.

מפת הסיור

נושאים עיקריים מהבלוג

.

קרא על פי הנושאים הבאים

המלצות אחרונות מהבלוג

אהבת? שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

צפה בנכסים בסביבה

Call Now Button
×